מרצים מאמצי חדשנות בהוראה ברשת: מי הם ומה מריץ אותם?

טל סופר, יהודית רם, פרופ' רפי נחמיאס

תהליך ההטמעה של טכנולוגיות מידע בהוראה מעלה שאלות המתייחסות להפצה ולאימוץ של החדשנות הטכנולוגית ככלי הוראה בקרב המרציםNEA 2000)  2001; ,Bates 2000; Mason Bonk, 2001  בלר ואור, 2001). על מנת לענות על חלק מהשאלות, נערך מחקר ארוך טווח (תשס"א-תשס"ה), המלווה את פרויקטVirtual TAU באוניברסיטת תל-אביב. מטרת המחקר לבדוק את תהליך ההפצה של השימוש ברשת להוראה בקרב המרצים, לתאר את מאפייני המרצים ולזהות את החסמים והזרזים המסייעים לתהליך ההפצה. מחקר זה מעמיק  ובוחן גם את  עומק השימוש ורוחב השימוש של המרצים באינטרנט לצורכי הוראה ( Karahanna & Straub, 1998).

ייחודו של מחקר זה בתרומתו להרחבת הידע וההבנה של תהליכים ארוכי טווח של הטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה אקדמית ברשת. ברמה המעשית איסוף המידע וניתוחו יאפשרו לזהות גורמים המעודדים ומעכבים את אימוץ החדשנות בקרב המרצים. כמו כן, יסייעו ממצאי המחקר להנהלת האוניברסיטה בקבלת החלטות להצלחת תהליך ההטמעה.

בהרצאה זו נתמקד בחלק המחקרי העוסק בפרופיל המרצים המשתמשים ב – Virtual TAU  ובעמדותיהם כלפי פעילותם כמרצים בסיוע הרשת,  כפי שנבדקו בשאלון מקוון אשר הופץ בקרב כלל המרצים המשתמשים ב- Virtual TAU.

פרופיל המרצים ועמדותיהם נבחנו בהתבסס על המודל המחקרי בתיאוריה של Rogers (1986,  1995, 1997) ל"הפצת חדשנות" (Diffusion of Innovation), אשר שוכלל והותאם לתחום עבודה זו. המודל מורכב מקבוצת משתנים בלתי תלויים הכוללים: מאפייני חדשנות, דרך קבלת ההחלטה, ערוצי תקשורת, משתנים ארגוניים, סוכני שינוי ומאפיינים אישיים. משתנים אלו נמצאו במחקרים שונים כמשפיעים על אימוץ חדשנות טכנולוגית בכלל וטכנולוגיות מידע בהוראה בפרט. כמו כן כולל המודל קבוצת משתנים תלויים: אימוץ החדשנות על ציר הזמן ודפוסי השימוש במעטפת האינטרנט.

הממצאים מבוססים על כ - 300 שאלוני מרצים אשר הופצו בשלושה מחזורים בין השנים תשס"ב – תשס"ה.  בנוסף, נאספו הנתונים לגבי רוחב ועומק השימוש באמצעות מערכת לכריית נתונים  Power Data.  מערכת זו מתעדת את הפעילות המתרחשת באתרי הקורסים ומאפשרת הפקת מידע ומעקב נרחב.

בהרצאה יוצגו מגוון ממצאים המתייחסים לנתוני הבאים: רקע המרצים; עמדותיהם לגבי תהליך ההתפשטות וההטמעה; פעילות סוכני השינוי (מרכז התמיכה); הקדשת זמן להכנה ולפעילות שוטפת ברשת; קיום חסמים וזרזים וכיצד משפיע מכלול משתנים אלו על רוחב ועומק השימוש של המרצה.

 

ביבליוגרפיה

 

בלר, מ. אור. (2001). טכנולוגיות למידה בשירות ההשכלה הגבוהה: מגמות והזדמנויות. אקדמיה, 9 עמ' 27-33, אוניברסיטת תל-אביב.

 

Bates, A. W. (2000). Managing Technological Change: Strategies for college and university Leaders. San Francisco: Jossey-Bass.

 

Bonk, C., (2001). Online Teaching in an Online World. [On-line]. Available: http://www.courseshare.com/report.php

 

Karahanna, E. & Straub, D.W. (1998). Information Technology Adoption Across Time: A Cross-Sectional Comparison of Pre-Adoption and Post Adoption Beliefs. Management Information Systems Quarterly, Vol. 23, 2.

 

Mason, R. (2000). From Distance Education to Online Education. The Internet and Higher Education, 3(1-2), 63-74

 

NEA (2000). The  National Education Association. A Survey of Traditional and Distance Learning Higher Education Members.

www.nea.org/he.

 

Rogers, E. (1995). Diffusion of Innovation. (4th ed.), New York: Free Press.

 

Rogers, E. M. (1986). Communication: The New Media in Society. New York: The Free Press.

 

Rogers, E. M., and Scott, Karyn L. (1997). The Diffusion of Innovations Model and Outreach from the National  Network of Libraries of Medicine to Native American Communities. Draft paper prepared for the National Network of Libraries of Medicine, Pacific Northwest Region, Seattle.