מרכז מתוקשב ללמידה פעילה

דר' דוד פונדק, דר' שמריהו רוזנר, דר' אריה מהרשק -

המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

 

בקורסי מבוא רבים באקדמיה יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לכן, לחזור, להעמיק ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים הרבים שמשקיעים הסטודנטים בהטמעת הידע, מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד1. חיזוק להרגשה זו ניתן למצוא במבחני הבנה איכותיים שנעשו לסטודנטים. במבחנים אלה התבקש הסטודנט להעריך תופעה ללא צורך בחישובים מורכבים. לדוגמא: כיצד ינוע טיל בחלל לאחר שמנועו יחדל לפעול? או, איך תגיב אוכלוסיה בתנאי מחסור? דיססה2 חקר קבוצה של 20 סטודנטים ב-MIT, לאחר השלמת קורסי היסוד, וזיהה אצלם סדרה אמונות נאיביות לגבי הדרך בה פועלים הדברים בעולם. אמונות אלו "עובדות" לעיתים היטב, ואילו במקרים רבים מחטיאות את מתן ההסבר, אך הסטודנטים יעדיפו להשתמש בהן ולא בתיאוריה מדעית, בכל פעם שיזהו בעיה בלתי מוכרת.

 

אחוז כישלונות גבוה בלימודי היסוד מטריד מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם, כולל מוסדות מובילים המציבים דרישות קבלה מחמירות לסטודנטים. לדוגמה, מזור3 מהרווארד התמודד עם הלמידה הפסיבית בזמן הרצאה באמצעות "הוראת עמיתים". לסטודנטים הוצגו שאלות מושגיות במהלך הרצאה, וכל סטודנט התבקש לבחור בתשובה הנראית לו. לאחר מכן התקיים דיון בין הסטודנטים ובסופו התבקשו הסטודנטים לעדכן את תשובתם. התברר כי בעקבות הדיון התרחש שינוי וסטודנטים רבים בחרו בביטחון רב יותר בעמדה מדעית.  לדעת מזור, העימות בין התפישות השונות מאפשר לסטודנט להיווכח בחשיבות הגישה המדעית לא רק בפתרון תרגיל מורכב, אלא גם בשאלות איכותיות הדומות לאלו בהן נפגש הוא בחיי היומיום.

 

באוניברסיטת צפון קרולינה פיתח ביכנר4 גישה אחרת  - SCALE-UP.  לשיטתו, תפקיד המורה לנהל את תהליך הלמידה ולגרום לסטודנטים לבחון את עמדותיהם ביחס לאתגרים העומדים בפניהם. ב-MIT אחוז הכישלונות הגבוה  - כ- 20% - הוביל את בלצ'ר ודורי5 להגיש הצעה חדשנית  לשינוי דפוסי ההוראה במוסד. הלימודים מתקיימים בכיתה סדנאית בה עוסקים סטודנטים מרבית הזמן בפעילות חקר. בעקבות יישום שיטה זו, הפועלת מזה שלוש שנים ב- ,MIT  ירד אחוז הכישלונות  מ- 20% לכ – 8%.     בכנס נדווח על ניסיון חדשני, המתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת6. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל.  סביבה זו מעצבת מערך למידה מאתגר ומורכב יותר, יוצרת תנאים לשיפור הישגי הלימוד האקדמי ומתמודדת עם החשש הכרוך בפרידה מהמודל המוכר.

 

1.       Redish, F.E. (2004).  Teaching Physics – with the Physics Suite. Wiley.

2.       diSessa, A.A. (1993). Towards an epistemology of physics, Cognition and Instruction, 10, 105- 225.

3.       Mazur, E. (1997). Peer Instruction. New Jersey: Prentice Hall.

4.       Beichner, R.J., Saul, J.M., Allain, R.J., Deardorff, D.L., & Abbott, D.S. (2000). Introduction to SCALE UP: Student-Centered Activities for Large Enrollment University Physics. Proceedings of the 2000 Annual meeting of the American Society for Engineering Education.

5.       Dori, Y., & Belcher, J. (2002). Visualizations and Active Learning MIT Students’ Understanding of Electromagnetism. Announcer, 32(2), 134.

6.       Pundak, D., Maharshak, A., Rozner, S. (2004). Successful Pedagogy with Web Assignments Checker. Journal of Educational Technology Systems, 33(1), 67-80.