האדם החושב בסביבות ידע  דיגיטאליות

יפה בן-עמי, פרופ' דוד חן – אוניברסיטת תל-אביב

 

במאה העשרים עברו טכנולוגיות הידע מהפיכה עם הופעתם של מחשבים, רשתות תקשורת ויכולות תוכנה שניתן לכנותם בשם כולל  - טכנולוגיות ידע דיגיטאליות.  האדם הלומד, בכל תחומי החיים, נדרש לבנות ידע בדרך חדשה.

טכנולוגיות הידע (שהבולטת בהן היא הכתב)  והשפעותיהן על הפרט והחברה  נבחנו ונחקרו בהסתמך על התפתחות היסטורית (Ong, 1982 ; 1994Olson,1985, 1986, ; Crystal, 1997; diSessa, 2000 1994), על שינויים החלים אצל ילדים במעבר מן הגן לביה"ס (וולס,1985; ולדן, 1996; פלד, 1996;Garton&Pratt 1989), ועל מחקר אנתרופולוגי של חברות פרימיטיביות המבוססות בעיקרן על דיבור

  (1962 Cole & Scribner,1973,  1978, 1981;  Levi-Strauss, ). המשותף למחקרים אלה הוא הרצון לבחון את ההשפעות החלות על הפרט והחברה  במעבר  מדרך ייצוג  אחת לדרך ייצוג אחרת.

טכנולוגיות הידע הדיגיטאליות הן סביבות חדשות יחסית, המזמנות שימוש בכלי חשיבה והמציעות דרכי ייצוג חדשות  בהשוואה לכתב ולדפוס.

מטרת מחקרנו היא לבחון את שאלת השפעותיהן הקוגניטיביות של טכנולוגיות הידע  הדיגיטאליות, כטכנולוגיות ידע חכמות, ולבדוק האם הן מביאות להרחבה ולהעצמה של יכולות קיימות או  מעידות על ניצניו של שינוי קוגניטיבי איכותי .

המחקר מתבסס על שתי תיאוריות מחקריות שונות האחת מהשנייה. הראשונה גורסת  שהתפתחות טכנולוגיית  ידע,  המאפשרת ייצוגי ידע מחוץ למוח (לדוגמה הכתב), מאפשרת הרחבה והעצמה של היכולות הקוגניטיביות, אך אינה מניעה שינוי מהותי במנגנוני החשיבה (חוקרים כמו:  Feldman, 1991; Harris,1986).  התיאוריה השנייה גורסת, כי התפתחותן של טכנולוגיות ידע, לאורך ההיסטוריה האנושית, הביאה לשינויים קוגניטיביים מרחיקי לכת, כאשר הדוגמה החשובה ביותר התרחשה במהלך המעבר מתרבות דבורה לכתובה ( חוקרים כמו: Olson, 1994; McLuhan,1964; Ong, 1982; ). בין שתי תיאוריות אלו קיים רצף  של אפשרויות (מיודוסר, 1995; Olson, 1994) .

על סמך תיאוריות אלו, והאנלוגיה, שאנו עושים, לגבי השינויים שהתחוללו במעבר מדיבור לכתיבה, ומדפוס לייצוג דיגיטאלי, אשר בכולם חלו שינויים במדיה ובדרכי הייצוג, הנחתנו היא, שהשימוש בטכנולוגיות הידע הדיגיטאליות, לאורך זמן, יביא לשינוי  במנגנוני  החשיבה שהאדם מפעיל.  

גישת חקר מקרה (Case Study) נמצאה כמתאימה ביותר לביצוע המחקר. כ- 30 אנשי חינוך המהווים "ליגת על" של משתמשים בסביבות ידע דיגיטאליות רואיינו, והדגימו דבריהם בתוצרים, שצמחו בעקבות עיסוקם בסביבה הדיגיטאלית. בהרצאה יוצגו ממצאים ראשונים המעידים הן על הרחבה והעצמה של מנגנונים קיימים והן על ראשיתו של תהליך יצירת מנגנוני חשיבה חדשים.

 

ביבליוגרפיה חלקית:

מיודוסר, ד. , 1995. מציאות מדומה במערות  לסקו: על יחסי-הגומלין בין טכנולוגיות ידע ותהליכים קוגניטיביים. בתוך:  החינוך לקראת המאה העשרים ואחת, עורך חן, ד. הוצאת רמות – אוני' ת"א.

 

McLuhan, M. (1994). Understanding media: The extensions of man. Cambridge, Massachusetts: MIT Press.(Original publication: 1964)

 

Olson, D. R. (1985). Computers as tools for the intellect. Educational Researcher, 4, 5-8

 

Ong, J. (1982): Orality and Literacy. The Technologizing of the Word. London and New

York