מבחנים ממוחשבים ממוקדי תוכן בקורסי אפידמיולוגיה

צבי פרי, ד"ר עמליה לוי - אוניברסיטת בן-גוריון

 

העובדים במערכת-הבריאות  נדרשים כמעט מדי יום להתמודד ולהתעמת עם נתונים אפידמיולוגיים וסטטיסטיים (1). ואולם, מחקרים הראו שהעוסקים בתחום מתקשים להתמודד עם חשיבה סטטיסטית, להבין את חשיבותה לגבי החולים והטיפול בהם, ולפתח כישורים מחקריים שיסייעו להם בכך (2,3). מסקירת הספרות ניכר כי רבים הרעיונות לגבי כיצד יש להביא ידע זה להיות נחלתם של רופאים בכלל, ושל סטודנטים לרפואה בפרט, אך נראה כי אין גישה אחת שנחלה קונצנזוס (4,5,6,7). Knapp וחובריו (8), גרסו כי גישות משמעותיות בהוראת הביו-סטטיסטיקה שמות דגש גובר על כישורים אנליטיים ויכולת להסתייע במחשב הן עקב השימוש הנרחב ברשומות רפואיות מממוחשבות, והן עקב מעבר החישובים הסטטיסטיים למערכות מחשב להדיוטות.

כיוון שכך, ועל-מנת ליעל את ההוראה בתחום האפידמיולוגיה לתלמידי מאסטר בסיעוד קליני, הוחלט לעשות שימוש השנה במערכת ההיי-לרן ככלי עיקרי בהוראה ובעבודה העצמית של הסטודנטים. המטרה הייתה לפתח כישורים בתחום של חשיבה אפידמיולוגית בכללותה, כמו גם היכולת לקרוא ולהבין חקירה אפידמיולוגית המופיעה בספרות ובעבודות של עמיתים.

תוצאות ראשוניות של הקורס הראו, כי הסטודנטים דירגו את הקורס כמעניין ורלוונטי מאד להכשרתם. ואולם, עולה השאלה האם קורס זה מצליח להעביר את תכניו מעבר לרמה החוויתית, והאם הוא מצליח להקנות כישורים מחקריים והאם ניתן לנבא הצלחה או כישלון בו (10,11). מניסיון של שימוש קודם במערכת ההיי-לרן במסגרת לימודית דומה, מצאנו כי כמות המגעים (רוצה לומר, מספר הפעמים שסטודנט צפה בתכני הקורס) אינה מהווה גורם מנבא, או גורם מבחין בין סטודנטים שהצליחו בקורס, לכאלו שהתקשו בהבנת התחום.

השנה בעקבות לקחי העבר, הוחלט על שימוש באספקט נוסף של מערכת ההיי-לרן: לא עוד מערכת המאפשרת רק חשיפה לתכני הקורס, אלא שימוש ביכולות ההערכה של המערכת, וזאת באמצעות יצירת מבחנים ממוחשבים ממוקדי-תוכן. בדיקה של תוצאות המבחן למול תוצאות המבחנים הממוחשבים הראתה קשר מובהק בין תוצאות המבחנים הממוחשבים, והצלחת הסטודנט במבחן המסכם של הקורס. נמצא כי הציון הממוצע של הסטודנט במבחנים הממוחשבים, מהווה את המנבא היחיד והטוב ביותר לציונו של הסטודנט בתום הקורס.

 

 

References:

1) Evans SJ. (1990). Statistics for medical students in the 1990's: how should we approach the future? Stat Med. 9(9):1069-75; discussion 1077-8.

2) Paltiel O, Brezis M, Lahad A. (2002). Principles for planning the teaching of evidence-based medicine/clinical epidemiology for MPH and medical students. Public Health Rev.30(1-4):261-70.

3) Sahai H. (1990). Some comments on teaching biostatistics in medical and health sciences. Methods Inf Med. 29(1):41-3.

4) Sterne JA. (2002). Teaching hypothesis tests--time for significant change? Stat Med. 21(7):985-94; discussion 995-999, 1001.