שימוש במאגר עקרונות עיצוב כמסגרת רעיונית לניתוח אתר מלווה קורס

 והשפעתו על הלמידה

רחל לוין-פלד, ד"ר יעל קלי - הטכניון

 

עבודה זו עושה שימוש במסגרת הרעיונית של מאגר עקרונות עיצוב (Kali,Spitulnik&Linn, 2003), על-מנת לקשור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה בהוראה מתוקשבת בחינוך-הגבוה.  המאגר מאפשר למעצבי טכנולוגיות חינוך לפרסם את רעיונותיהם וניסיונם, ולקשור אותם לאלו של מעצבים אחרים, תוך שימוש באבני בניין של "עקרונות עיצוב" ו"מרכיבי עיצוב". 

בהרצאה נראה דוגמאות לשימוש במאגר, לצורך העיצוב הפדגוגי של  הקורס "פילוסופיה של החינוך". מטרת הקורס לעזור ללומדים לגבש לעצמם תפיסה חינוכית לגבי נושאים מהותיים בחינוך הפורמאלי. תוך כדי הקורס, סטודנטים עובדים בקבוצות על-מנת לפתח מודל "בית-הספר האידיאלי" שלהם. לצורך כך הם עורכים פעילויות מגוונות החושפות אותם למספר גישות פילוסופיות מחד, וליישומים שונים בבתי-ספר בארץ מאידך. בתום הסמסטר כל קבוצה מציגה יום בחיי תלמיד בבית-הספר האידיאלי שלה.

בהרצאה נציג עקרונות עיצוב פדגוגיים שיושמו באתר המלווה את הקורס, והשפעתם על תהליכי הלמידה של סטודנטים בשלושה מחזורי  הוראה של הקורס (כ-140 סטודנטים):

עיקרון 1: אתר מלווה קורס צריך לעודד אינטראקציה משמעותית בין לומדים (Collison,Elbaum,Haavind,& Tinker, 2000).

יישום: הפעלת פורומים מקבילים לנושאי דיון משלימים, ומתן הנחיות השתתפות בפורום המעודדות התפתחות תרבות שיח מתוקשבת.

עקרון 2: יש לאפשר לקבוצות לעקוב ולנתח את התפתחות הרעיונות שלהם עם הזמן.

יישום: שימוש בפורום במסגרת הפגישות פנים-אל-פנים. הפורום מהווה יומן קבוצתי בו כל הודעה היא תרומה קבוצתית, והשרשור מייצג התפתחות רעיונות קבוצתיים.

עקרון 3 : יש לאפשר ללומדים לתפקד כמומחים  המלמדים את עמיתיהם (Linn&Hsi, 2000).

יישום: שימוש בפעילות ג'יגסו מתוקשבת, לצורך לימוד והוראת הגישות הפילוסופיות.

עקרון 4: יש לספק כלים שיאפשרו בניית תוצר כיתתי מתרומות של בודדים (Resnick, 1996 שיתופון )

יישום: שימוש בתבנית של טבלה כיתתית בה כל קבוצה תורמת שורה, על-מנת למפות את הזרמים בפילוסופיה של החינוך.

עקרון 5: יש לשתף את הסטודנטים בתהליכי ההערכה (Falchikov, &Goldfinch 2000; Topping, 2003).

יישום: שימוש בכלי "שיתופון" לצורך הערכת תוצרי עמיתים לגבי בית-הספר האידיאלי שכל קבוצה בנתה.

ניתוח הנתונים מראה שכל אחד מהיישומים הללו, השפיע על תהליכי הלמידה אותם עברו הסטודנטים בקורס.

 

מקורות:

שיתופון זמין מ: http://www.hait.ac.il/tikshuv/shiitufon/heb/site

Collison, G., Elbaum, B., Haavind, S., & Tinker R., (2000). Facilitating online Learning Effective Strategies for Modeertors Atwood Publishing.

Falchikov, N., & Goldfinch, J. (2000). Student peer assessment in higher education: A Meta-analysis comparing peer and teacher marks. Review of Educational Research, 70,(3), 287 - 322.

Kali, Y., Spitulnik, M. &  Linn M. (2004). Building Community using the Design Principles Database, in Gerjets, P., Kirschner, P. A., Elen, J. & Joiner, R. (Eds.) (2004). Instructional design for effective and enjoyable computer-supported learning. Proceedings of the first joint meeting of the Earli Sigs Instructional Design and Learning and Instruction with Computers. Tuebingen: Knowledge Media Research Center

Linn M. & Hsi S. (2000). Computers, Teachers, Peers. Science Learning Partners. Lawrence Erlbaum Associated, Publishers, Mahwah, New Jersey, London.

Resnick, M. (1996). "Distributed Constructionism" Proceedings of the International Conference on the Learning Sciences Association for the Advancement of Computing in Education Northwestern University

The Design Principles Database- Technology Enhanced Learning in Science (TELS) [On-line]. Available: http://www.design-principles.org

Topping, K. (2003). Self and peer assessment in school and university: Reliability, Validity and Utility. In Segers, M., Dochy, F. & Cascallar, E. (Eds.). Optimizing New Modes of Assessment: In Search of Qualities and Standards (pp. 55-87). Dordrecht: Kluwer Academic Publishers.