אוגוסט 2013, עלון מס' 81
מה בעלון?

הפעם בעלון: מאמרים על למידה מותאמת אישית, פילוסופיות חינוכיות והטיות בשימוש בטכנולוגיה חינוכית, שילוב אפליקציות רשתות חברתיות בסביבות למידה מתוקשבות, מגמות ב-MOOCs במדעי הרוח והחברה, חשיבה מחודשת על תנועת החינוך הפתוח דרך פילוסופיית חינוך גרמנית, על פרסום תזות מקוונות בגישה חופשית, וספריית משאבים מקיפה בנושא מלחמת העולם הראשונה. 

כנס מיט"ל 2013

להורדת ספר הכנס, צפייה בסרטוני ההרצאות שצולמו (כולל הרצאות המפתח והנעילה) ובמצגות כנס מיט"ל האחד-עשר, ניתן להיכנס לקישור הבא. כמו כן, ניתן לצפות בהרצאות נוספות בערוץ מיט"ל בYouTube, ולצפות בתמונות מהכנס באלבום בפייסבוק.

מאמרים

Motives for Lifelong Learners to Choose Web-based Courses

מאמר של חוקרים מ-Umeå University בשוודיה הדן בלמידה מרחוק והסיבות המובילות לבחור בלמידה מקוונת. המידע מבוסס על שאלון שהופץ בין 1200 משתתפים לפי פילוחים של גיל, הורות ומגדר. נבחנו ארבעה פרמטרים לבחירה בלמידה מקוונת: פורמט, תוכן, עלות, ועניין. על-פי תוצאות המחקר, מרבית הסטודנטים בחרו קורסים ללמידה מקוונת על פי הפורמט, ולאחר מכן לפי תוכן, עניין, ועלות, בסדר יורד של חשיבות. נעשתה גם השוואה בין קבוצות שונות, אשר הראתה כי מרבית הסטודנטים העדיפו את פורמט הלמידה המקוון מכיוון שרצו לשמור על גמישות בלוח הזמנים, בעיקר כאשר אלו היו בסטודנטים מבוגרים, הורים לילדים, או סטודנטיות. הורות התגלתה כמאפיין המשפיע ביותר על סטודנטים להעדפת למידה מקוונת.

Improvement Quality of LMS Through Application of Social Networking Sites

מאמר של חוקרים ממלזיה וערב הסעודית המציע מודל לשילוב אתרי רשתות חברתיות בסביבות למידה מתוקשבות (LMS) על מנת להגביר את מעורבות והשתתפות הסטודנטים הישירה בלמידה ובסביבת הלמידה. על פי כותבי המאמר, שילוב בין רשת חברתית וסביבת למידה מתוקשבת יכול לשפר את איכות הלמידה, לעודד למידה בלתי פורמלית ולהפוך את הלמידה לאטרקטיבית יותר עבור הלומדים והמרצים. המודל אשר החוקרים ממליצים עליו מבוסס על אפליקציות פייסבוק שתומכות בתכונות שלא נמצאות בסביבות למידה רבות, ועל בסיס מסקנות משימוש בפרקטיקות ווב 2.0 בסביבות למידה מתוקשבות. (הקריאה דורשת רישום בחינם).

Effectiveness of Personalised Learning Paths on Students Learning Experiences in an e-Learning Environment

המחקר עוסק במידת השפעתה של למידה מותאמת אישית (פרסונליזציה של למידה) על חווית הלמידה המקוונת. בהתאם למפתח יכולות אישיות בלמידה, הנטיות האישיות של כל סטודנט/ית חולקו לפי שלוש קטגוריות: תפיסה ויזואלית, שמיעתית, ותנועתית. תוצאות המחקר מראות שבניגוד להנחת המוצא הרווחת בתחום, סטודנטים שלמדו בלמידה מותאמת שכזו הגיעו לתוצאות נמוכות יותר מאלו שהגיעו אליהן בלמידה שאינה מותאמת, ואף נמוכות יותר מממוצע הביצועים הכללי של סטודנטים בתחום. מתוך כך ממליצים החוקרים לפתח תוכניות למידה מקוונת כך שיהיו אינטראקטיביות ויכילו גם מולטימדיה, בין היתר כזו עם אספקטים ויזואליים, תנועתיים או צליליים, אבל ללא דגש על התאמה אישית מסוג זה אשר פוגעת ביכולת הלמידה.

An inquiry into educational technologists’ conceptions of their philosophies of teaching and technology

מאמר של חוקרים מאוניברסיטת אלברטה בקנדה אשר מנסה למפות את הפילוסופיות החינוכיות העומדות בבסיס עולם הערכים החינוכי בשימוש בטכנולוגיות למידה. לטענת החוקרים, חשיפת ההטיות מאפשרת שימוש מושכל ורפלקטיבי יותר באמצעים טכנולוגיים בתהליך הלמידה וההוראה. מטרות החוקרים היו להבין את הנטיות הקיימות בהוראה כיום, לחפש אחר דפוסים בין תפיסות פילוסופיות ושימוש בטכנולוגיה, ולהבין את הקשרים והחפיפות ביניהם. ההטיות הפילוסופיות חולקו לארבע: דטרמיניזם בתפיסת השימוש בטכנולוגיה, דטרמיניזם של מקומה של הטכנולוגיה בחברה, דטרמיניזם טכנולוגי, וההגדרה האנטי-רדוקציוניסטית. ההטיות הפילוסופיות שנבחנו היו ההטיה הליברלית, פרוגרסיבית, ביהביוריסטית, הומניסטית, רדיקלית, ואנליטית. על אף קבוצת המדגם הקטנה, במאמר מספר רעיונות ראשוניים בנוגע למיפוי וקשרים בין הפילוסופיות החינוכיות וההטיות המעשיות בשימוש בטכנולוגיה חינוכית.

The 2012 Boom in Learning Technology Investment

דו"ח מפורט הסוקר את מגמות ההשקעה בחברות העוסקות בטכנולוגיות חינוכיות במגוון מדינות בעולם בשנת 2012 תוך ניתוח השוואתי של מגמות אלו בעשור האחרון. החברות הנסקרות הן חברות פרטיות בלבד (חברות לא ממשלתיות, תאגידים, וחברות ללא מטרת רווח לא נכללות בדו"ח). לפי הדו"ח, ההשקעות בשנת 2012 הגיעו מעבר ל-1.5 מיליארד דולר, ובכך המשיכו את מגמת העלייה בהשקעות משנת 2011. הדו"ח מפרט את סוגי ההשקעות ואת סיווגי החברות השונות. הגידול בהשקעות נעשה בעיקר בכלכלות מתפתחות, והגידול המשמעותי ביותר ברישום לחינוך גבוה מקוון הוא באפריקה. בשנת 2012 ההשקעה ברוב החברות היתה בעלות של מתחת ל10,000 דולר, וההשקעות נעשו בעיקר בחברות שהתמקדו בלמידה מקוונת עצמאית, למידה ניידת, ולמידה חברתית. גורם משמעותי נוסף שהשפיע על דפוסי ההשקעה ב-2012 הוא אימוץ של טאבלטים בלמידה מקוונת, וא-קרדיטיזציה של קורסים מקוונים.

MOOCs and the Future of the Humanities: A Roundtable (חלק א', חלק ב')

דיון ב-Los Angeles Review of Books על MOOCs במדעי הרוח והחברה: עבר, הווה ועתיד, בהשתתפות ארבעה אנשי סגל מאוניברסיטאות שונות באירופה וארה"ב. בין הנושאים: על המודל החסר ל-MOOC מוצלח במדעי הרוח והחברה, השפעת ההבדלים בין הסטודנטים ברחבי העולם על התנהלות הקורס והשפות השונות בהן הוא מתנהל, השינויים שהתחוללו בקמפוסים ללא קשר לחינוך הגבוה המקוון, השפעת הפורמט על ערכי החינוך, הקהל הלומדים החדש, העלויות, והשאלות העולות מכל הנושאים הללו בכל נוגע לעיצובה של מערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד.

Rethinking OER and their Use : Open Education as Bildung

כותבי המאמר מציעים חשיבה מחודשת על תנועת החינוך הפתוח ושימוש בחומרי למידה פתוחים באמצעות המשגה מחודשת של בילדונג. בילדונג הוא מונח המתייחס לחינוך במשמעות רחבה יותר של חניכת ועיצוב הלומד ותפיסת עולמו. בהגדרה הקלאסית, המונח מתייחס לאינטראקציה הדדית, פתוחה ודיאלקטית שנועדה לתמוך בהגשמה העצמית של הלומד. ההגדרות המודרניות של המונח מדגישות את קצב השינויים המהיר של החיים המודרניים ואת הדרישה להסתגלות מהירה אליהם. המאמר מציע כי על הדיון בפתיחות להתרכז באופני השימוש בחומרים הפתוחים ולא בחומרי הלמידה עצמם, ודן בדרכי הערכת ידע ואוריינות במציאות טכנולוגית וחינוכית משתנה בראי הבילדונג.

MOOCs and the revolution in Higher Education Education

הרצאת המפתח של פרופ' דפנה קולר מכנס מיט"ל האחד-עשר על תפקידם ומקומם של קורסים מתוקשבים רחבי היקף בהשכלה הגבוהה.

חדשות, אתרים ובלוגים

Google Play Textbooks

גוגל הודיעה על כניסתה לשוק ספרי הלימוד הדיגיטליים בהפרש משמעותי ממחירי ספרי הלימוד המודפסים.

אוניברסיטת קליפורניה עברה לפרסום ב-open access

הצהרתה של אוניברסיטת קליפורניה על מעבר לפרסום ב-open access בכל קמפוסי האוניברסיטה.

MOOCs and Economic Reality

קליי שירקי בטור דעה הקושר בין MOOCs, המשבר הכלכלי העולמי, והשינויים באקדמיה. לטענתו של שירקי, בלתי אפשרי להבין את הופעת ה-MOOCs והשפעתם מבלי להבין את השינויים שחלו בכלכלה ובאקדמיה בשנים האחרונות, וכי על האקדמיה לנסות אפשרויות חדשות בתנאים הכלכליים והטכנולוגיים החדשים.

Embargo or Perish

הדיון על פרסום תזות באופן מקוון בעקבות הצהרת הAHA נמשך. כזכור, AHA המליצה על המנעות מפרסום מקוון של תזות לתקופה של עד שש שנים. ריי ריבארד ב-InsideHigherEd מותח ביקורת על ההמלצה בנוגע להשלכות אפשריות על פרסום ומחקר אקדמיים.

The LMS as Portal: InstructureCon Keynote

הרצאת המפתח של אודרי ווטרס בכנס InstructureCon על סביבת למידה כפורטל. ווטרס מבקרת את הנטייה ליצור סביבות למידה מקוונות לא כפורטלים מוגבלים, אלא כפלטפורמה ללמידה ולחומרי ידע פתוחים וחופשיים לשימוש.

כלים

Open Access Theses and Dissertations

מאגר המאפשר חיפוש ב-1.6 מיליון עבודות תזה ודיסרטציה בגישה חופשית.

Education Portal - Catalog of Free Online Courses

אלפי שיעורים וקורסים מצולמים ללמידה מקוונת ובחינם ממגוון דיסציפלינות: מדעי הרוח, החברה, עסקים, ומדעים מדויקים.

World War I Centenary: Continuations and Beginnings – Resource Library

ספריית משאבי ה-OER של ה-MOOC של אוניברסיטת אוקספורד בנושא מלחמת העולם הראשונה. בין המשאבים: תמונות וספרים אלקטרוניים, וקטעי וידאו ואודיו.

מיט"ל בפייסבוק

מיט"ל בטוויטר

מיט"ל בYouTube

 

מידעניות - שיר בן-אור ועלמה איגרא

חיפוש מתקדם
הצעת פריט חדש
הרשמה לעלון הסרה מרשימת התפוצה יצירת קשר שלח לחבר
טל':03-6460555 | פקס:03-6460557 | בניין הנדסת תוכנה, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, תל אביב 69978 ת.ד. 39513 | meital@mail.iucc.ac.il
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט