אוקטובר 2013, עלון מס' 82
מה בעלון?

הפעם בעלון: התמקדות בספרים מקוונים ובמודלים עתידיים המושפעים מהתפתחויות טכנולוגיות במערכת חינוך: ממודלים כלכליים ואדמיניסטרטיביים ועד להגדרות אוריינות דיגיטלית במאה ה-21, על פופולאריות וישימות של ספרים מקוונים בקרב סטודנטים, מדריכים שונים בנושא MOOCs, מדעי הרוח הדיגיטליים, ארכיון אמילי דיקנסון המקוון, ועוד.

מאמרים, דו"חות וספרים מקוונים

Factors Influencing Students’ Likelihood to Purchase Electronic Textbooks

המחקר בחן את הגורמים המשפיעים על סטודנטים ברכישת ספרי לימוד דיגיטליים, באמצעות סקר שהועבר ללמעלה מ-500 סטודנטים בארה"ב. בשאלון נסקרו קלות השימוש, מידת העניין בתכני הספר, חיפוש אחר ספר מתאים, נוחות השימוש, והערך אשר הסטודנטים מוצאים בתכני הספר ובשימוש בו לצרכיהם האקדמיים. נמצא כי קלות השימוש, נוחות השימוש, ומידת העניין שהסטודנטים מוצאים בספרי הלימוד האלקטרוניים הם בין הגורמים המשמעותיים המשפיעים על רכישתם. בנוסף, החוקרים מציעים מודל המבוסס על תשובות הסטודנטים לסקר.

Journey to Textbook Affordability: An Investigation of Students’ Use of eTextbooks at Multiple Campuses

במאמר זה השוו הכותבים את תגובותיהם של סטודנטים לספרי לימוד אלקטרוניים בחמישה קמפוסים ו-33 קורסים שונים, ביניהם מנהל עסקים, תקשורת, מתמטיקה, שיווק, ביולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, ועוד. ספרי הלימוד הוצעו על-ידי שני ספקים, ונבדלו זה מזה על-פי הקורס והפקולטה. בעוד מרבית הממצאים משתנים בהתאם לספר הלימוד הספציפי לקורס, הממצאים העקביים ממחקר זה בהשוואה בין תשובות הסטודנטים בפקולטות ובקורסים השונים הם כי סטודנטים מעדיפים ספרי לימוד אלקטרוניים על-פני ספרי לימוד מודפסים אם הספרים האלקטרוניים באיכות טובה מספיק ובמחיר נמוך יותר ממחירו של ספר לימוד מודפס. גורמים נוספים להגדרת ספר לימוד אלקטרוני כטוב הם מידת נגישותו ויכולת החיפוש וההתמצאות בו, היכולת לגשת לספר גם ללא צורך בהתחברות לאינטרנט, היכולת לפתור בו תרגילים (כולל משוואות), וביכולת האישית של הסטודנטים להסתגל לקריאת טקסטים ארוכים ממסך ולא מנייר.

New Technology-based Models for Postsecondary Learning: Conceptual Frameworks and Research Agendas

דו"ח של האגודה האמריקאית לחקר המחשוב, המבוסס על סדנא שנערכה בינואר 2013 והתפרסם לאחרונה. הדו"ח מזהה מטרות ותהליכים ארוכי טווח אשר עוברים על מערכת ההשכלה הגבוהה וקשורים בטכנולוגיות חינוכיות ולימודיות, כגון מעבר מדגש בלימוד ושינון עובדות לכישורי ניתוח אנליטיים ועל-פי הקשר, היחס למידע וספקי התוכן החינוכי, תפקידם העתידי של מוסדות חינוכיים, מורים ומחנכים, וספקי טכנולוגיות חינוכיות. הדו"ח מתמקד לא רק בדרכים בהן הטכנולוגיה משנה את הדרך בה אנו לומדים ומלמדים, אלא גם בחומר הלימודים עצמו (למשל, התייחסויות לזהויות מקוונות). בנוסף, בדו"ח מוצעות אסטרטגיות ונקודות לחשיבה בנוגע לדרך הטמעת הטכנולוגיה במוסד הלימודים.

שני מאמרים ב-Educause דנים בעתיד המודלים הכלכליים שבבסיס מערכת ההשכלה הגבוהה ובמודלים אפשריים אחרים, ובמיוחד אלו הנפוצים בארה"ב. המאמר הראשון, Higher Education: New Models, New Rules, מקבץ שלושה מומחים בתחומי מדיניות חינוך בהשכלה הגבוהה המציעים מודלים בדגש שונה מזה הקיים היום: מודל אחד מציע דגש על טכנולוגיות למידה, השני על א-קרדיטיזציה ותפקיד שונה למוסדות, ועל מקורות המימון להשכלה הגבוהה בארה"ב. המאמר השני, Can the Current Model of Higher Education Survive MOOCs and Online Learning?, עוסק בתגובות רצויות ומצויות לחדירתם של קורסים מסוג MOOCs למערכת ההשכלה הגבוהה. הכותב, שהעביר קורסים סינכרוניים, א-סינכרוניים, קורסים בלמידה משולבת ו-MOOC, כותב על ההבדלים ביניהם ועל המשמעויות של שילוב קורסים מתוקשבים באופן מלא או חלקי במודל האמריקאי הקיים.

"Digital Futures in Teacher Education": Exploring Open Approaches towards Digital Literacy

מאמר זה מנסה לבחון מחדש את המושג אוריינות דיגיטלית ומשמעותו בקהילת למידה שמשתמשת בחומרי למידה פתוחים (open educational resources) באנגליה, ומנסה לבדוק כיצד שימוש בחומרי למידה פתוחים יכול לקדם ולתמוך בלימודי הוראה בכל הקשור לאוריינות דיגיטלית, במיוחד לנוכח הדגש המועט שניתן בתחומי ההוראה והלמידה הדיגיטליים באנגליה. קהילת הלמידה שנבחנה היא של סטודנטים להוראה. המאמר עוסק בדרכים בהן קהילת הלמידה השתמשה בחומרי למידה פתוחים ודיגיטליים מבחינת גמישות השימוש בחומרים ותוכניות הלימודים. שני התוצרים העיקריים שסביבם התרכז המחקר הם ספר קורס פתוח קהילתי הפתוח לשינויים אישיים, וסביבה לשיתוף הרשמים מהאינטראקציות המקוונות. הדגש במחקר ובקהילת הלמידה היה על השתתפות פעילה ושווה של כל החברים בה, ועל משימות רפלקסיביות. החוקרים מדגישים כי יש להבחין בין חומרי למידה פתוחים ואוריינות דיגיטלית בסביבת הלמידה וכחלק מהכשרת מורים לעתיד.

ECAR Study of Undergraduate Students and Information Technology, 2013

דו"ח שהוצא על-ידי מרכז המחקר של Educause בנוגע ליחס הסטודנטים לטכנולוגיה והדרכים בהן הם משתמשים בה במהלך לימודיהם. הדו"ח של שנת 2013 מבוסס על תשובותיהם של למעלה ממאה אלף סטודנטים בלמעלה מ-251 מוסדות לימודים וב-13 ארצות. בדו"ח מוצגות מגמות שימוש בסביבות למידה, ויחס והעדפות הסטודנטים בנוגע ללמידה מתוקשבת ומעורבת (כגון שימוש בספרים אלקטרוניים, e-portfolios, משחקים, ועוד). מקצת מממצאי הדו"ח הנוכחי: סטודנטים אשר מתנסים לראשונה בקורסי MOOC מעדיפים סביבת לימודים משולבת, ומשתמשים במכשירים ניידים יותר מאשר המרצים שלהם. בנוסף, הסטודנטים מצפים ממוסדות הלימוד שלהם להזדמנויות ועידוד לעשות במכשירים הניידים שימוש. לסטודנטים חשובה הפרטיות, והם מעדיפים להפריד בין העולם האקדמי והעולם החברתי בשימוש במכשירי קצה.

Field Notes for 21st Century Literacies

ספר מקוון שהוצא על-ידי HASTAC. הספר סוקר תיאוריות ושיטות חדשות בשימוש באוריינויות למידה עדכניות (21st century learning literacies), בנוסף להתרשמויות והתנסויות מן השטח. הדגש במאמרים בספר הוא על למידה והוראה תוך שימוש במדיה חברתית, ולמידה והוראה בגישות פתוחות (open access).

Learner Experiences with MOOCs and Open Online Learning

ספר מקוון שהוצא על-ידי Hybrid Pedagogy ומרכז את חוויותיהם של סטודנטים בשימוש בהוראה מתוקשבת וקורסים מקוונים מסוגים שונים ובמערכות שונות.

חדשות, אתרים ובלוגים

Rise Above The LMS

לא הכל מתחיל ונגמר בסביבות הלמידה הוירטואלית: וידאו ותמלול הרצאה של ג'יימס שירמר מ-Conference on College Composition and Communication (CCCC), אשר מציע מבט אחר על השימוש הגנרי והמקובל בסביבות למידה בפרט ובלמידה מקוונת ומשולבת ככלל.

A Manifesto for Active Learning

בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות.

קבוצת פייסבוק כאמצעי עזר להוראה אקדמית – התנסות אישית והמלצות למרצים

רשומה אינפורמטיבית על שימוש בקבוצת פייסבוק בהוראה אקדמית. הרשומה כוללת הסברים והמלצות לסוגיות שונות בהתנהלות בקבוצה ובפייסבוק, כולל הגדרות פרטיות וכיצד פותחים קבוצה.

רוח דיגיטלית

יוזמה לעידוד הדיון והפעילות במדעי הרוח הדיגיטליים ((Digital Humanities בארץ. היוזמה מארגנת סדנאות ומפעילה בלוג.

כלים

Emily Dickinson Archive

אוניברסיטת הארוורד השיקה את ארכיון אמילי דיקנסון בגישה פתוחה. ניתן לצפות ביצירות ובחומרים שונים, מקוריים וראשוניים, הסרוקים באיכות גבוהה.

How to Convert a Classroom Course Into a MOOC

 Campus Technologyמציגים מדריך שימושי להפיכת קורס פרונטאלי ל-MOOC.

Teach With Movies

האתר Teach With Movies מציע מאות מערכי שיעורים המבוססים על למידה בעזרת סרטים, מרמת בית הספר היסודי ועד למכללות ואוניברסיטאות.

Digital Humanities Tools

כלים מומלצים לסטודנטים ומרצים במדעי הרוח הדיגיטליים ובכלל, רובם בחינם.

כנסים
Call for Papers – 2014 OCWC Global Conference

 

קול קורא למאמרים לכנס הבא של ה-OCWC (OpenCourseWare Consortium) בסלובניה, בחודש אפריל. הקול הקורא יסתיים ב-1.12.2013.

 

Digital Heritage - Israel

 

כנס בנושא מורשת דיגיטלית יערך במכון ון-ליר בירושלים ב-11 וב-12 בנובמבר.

 

מיט"ל בפייסבוק

מיט"ל בטוויטר

מיט"ל בYouTube

 

מידענית - שיר בן-אור

חיפוש מתקדם
הצעת פריט חדש
הרשמה לעלון הסרה מרשימת התפוצה יצירת קשר שלח לחבר
טל':03-6460555 | פקס:03-6460557 | בניין הנדסת תוכנה, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, תל אביב 69978 ת.ד. 39513 | meital@mail.iucc.ac.il
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט