עלון מיט"ל מס' 85
נובמבר 2014, עלון מס' 85
מה בעלון?

הפעם בעלון: השוואת מערכות להערכה ומבחנים אלקטרוניים, דו"ח מבית Educause המביא נתוני שימוש ב-LMS ושביעות הרצון מהן, פיקוח על איכות חומרי למידה פתוחים במאגרים, המניעים מאחורי יצירת MOOCs ועוד. 

מאמרים ודו"חות מקוונים

Resources Repositories fail - Review of Quality Assurance Approaches

המאמר סוקר עשרים ושבעה מאגרים מצליחים יותר ופחות של חומרי למידה פתוחים מאירופה, אמריקה הלטינית וארה"ב לפי קריטריונים כמו כמות המשתמשים הפעילים אחרי סיום המימון הראשוני, האם הפריטים במאגר משמשים יוזמות אחרות של חומרי למידה פתוחים והאם הפרויקט הצליח להשיג מימון נוסף על הראשוני. בנוסף, המחברים ראיינו בעלי תפקידים במאגרים שנבדקו בנושאי בקרת האיכות של הפריטים במאגר שלהם ומידת הצלחתם. המחברים מצאו כי פורטלים ברמה הלאומית, המנוהלים על ידי משרד החינוך באותה מדינה, הם ברי הקיימא  (sustainable) ביותר בכל הקשור למימון ולבקרת איכות. מסקנה נוספת היא שעל מאגרים לתגמל את התורמים והיוצרים של חומרי למידה למאגר. 


The Current Ecosystem of Learning Management Systems in Higher Education: Student, Faculty, and IT Perspectives 


דו"ח מבית EDUCAUSE, המשלב נתונים מסקר (EDUCAUSE Core Data Service (CDS משנת 2013 (כ-800 מוסדות משתתפים) ומסקרי סגל וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה מ-2014 של יותר מ-17,000 אנשי סגל ויותר מ-75,000 סטודנטים. כשמונים וחמישה אחוזים מחברי הסגל משתמשים ב-LMS, ולמעלה מ-70% מאמינים כי הן כלי שימושי ללמידה. גם הסטודנטים מאמינים כי המערכות תורמות ללמידה, ורובם (56%) רוצים לראות את המרצים בקורסים משתמשים בהן לעיתים קרובות יותר. מעטים מן הסטודנטים או מאנשי הסגל מנצלים  את המאפיינים המתקדמים של ה-LMS ושביעות הרצון ממאפיינים אלו נמוכה בהשוואה לשביעות הרצון מן המאפיינים הבסיסיים של המערכות. 


MOOCs: What Motivates the Producers and Participants


המאמר הוא שילוב של סקירת ספרות ממקורות אקדמיים רשמיים ובלתי רשמיים (כמו בלוגים) וסקר סטודנטים בשפות אנגלית, ערבית וספרדית. המחברים מנתחים את מניעיהן של האוניברסיטאות המציעות MOOCs, כמו גם את מניעיהם של הלומדים. נמצא שכמעט שלושה רבעים מן המשיבים כבר השלימו תואר ראשון ומעלה לפני הרישום ל-MOOC. רוב המשיבים בחרו ללמוד ב-MOOC מטעמי עניין, רצון להתפתח מבחינה אישית ורצון להשתמש במידע לפרויקטים אישיים. 


 IPAS Implementation Handbook


מדריך להטמעת מערכות האמורות לנטר ולשפר את ביצועיהם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה  (IPAS - integrated planning and advising services). מערכות אלו מאפשרות, בין השאר, מעקב אחרי הישגיהם של הסטודנטים והתרעה במקרה בו המערכת מזהה אותות מקדימים של נשירה עתידית. נציגי המוסדות ציינו כי יש להתחשב בהשקעה הכספית וכוח האדם הנדרש להטמעה, התאמה למוסד ותחזוקה שוטפת של IPAS , וכי לעתים קרובות הערכת ההשקעה הדרושה לוקה בחסר (התחזיות בנוגע לזמן הדרוש לפרויקט דייקו רק ברבע מן המוסדות). עוד המליצו המחברים לערב את הסגל האקדמי בתהליך קבלת ההחלטות, מאחר ותמיכתם חשובה להצלחת הפרויקט. 


Why do institutions offer MOOCs


המאמר מנסה להתחקות אחרי מניעיהם של מוסדות המפתחים ומשתמשים ב-MOOCs. המחברות ראיינו 83 בעלי תפקידים הקשורים ל-MOOCs מאוניברסיטאות פרטיות וציבוריות, מלכ"רים ועוד. הסיבה הפופולרית ביותר ליצירת הקורסים הייתה הרצון לשפר את אפשרויות הגישה של הציבור להשכלה הגבוהה, ואחריה הרצון לבנות ולשמר את ה"מותג" של המוסדות. חלק מן המרואיינים ראו ב-MOOCs ניסיון להכין את המוסד לעתיד בלתי ידוע, שיתכן שישנה את המודלים העסקיים המקובלים בהשכלה הגבוהה. המרואיינים ציינו שבעיות תשתית ומחסומי תרבות מונעים מסטודנטים פוטנציאלים את הגישה באמצעות ה-MOOCs, כך שהם אינם "פתוחים" במלוא מובן המילה.  


Challenges When Introducing Electronic Exam


המחברים משווים מערכות (Moodle, Optima, Soft Tutor, Tenttis, Ville) להערכה ומבחנים אלקטרונים באוניברסיטאות פיניות בהתבסס על השימושיות שלהן מנקודת המבט של המרצים (כמו האופן בו מתחברים המרצים למערכת). חלק מהמערכות הן LMS הכוללות אפשרות להערכה, וחלקן מערכות ייעודיות. בנוסף, נערך סקר בין מרצים המשתמשים במערכות, ונמצא כי המרצים מעדיפים מערכת LMS יחידה, שתשמש הן ללימוד והן להערכה. בנוסף, ציינו המרצים את החשיבות הרבה של תמיכה, הדרכה וקלות השימוש במערכת. 


חדשות, אתרים, ובלוגים

 Comparing xMOOCs and cMOOCs: philosophy and practice

טוני בייטס (Tony Bates) כותב על ההבדלים בין xMOOCs ל-cMOOCs. לדוגמה, רוב ה-cMOOCs, אינם נתמכים מוסדית ומשתמשים במספר רב של פלטפורמות מדיה חברתית  בעוד xMOOCs משתמשים בפלטפורמה ייעודית שמאפשרת רישום במספרים גדולים, תהליכי הערכה אוטומטית ועוד. הפוסט הוא חלק מסדרה, כשקדם לו What is a MOOC  ואחריו Strengths and weaknesses of MOOCs: Part 3, branding and cost. בייטס נמצא כרגע בתהליך כתיבת ספר לימוד פתוח, Teaching in a Digital Age, שניתן לעיין בחלקים ממנו.


MOOCs and Higher Education’s Non-Consumers


ג'סטין רייך (Justin Reich) כותב שעל מנת לשנות את שוק ההשכלה הגבוהה, על ה-MOOCs לפנות גם לקהלים שכרגע אינם מקבלים מענה לצרכיהם. אלו הם ה"לא-צרכנים," ((non-consumers, ועליהם נמנים אנשים שהגישה שלהם לרשת מוגבלת, שאפשרויות ההשכלה הגבוהה העומדות בפניהם מוגבלות וכיו"ב.



קולות קוראים

European Distance and e-Learning Network (EDEN) Annual Conference

קול קורא לוועידת EDEN 2015, שתיערך בברצלונה בין התאריכים 9-12 ביוני. ניתן להגיש הצעות  בנושאים כמו השימוש ברשתות חברתיות בכיתה ומחוץ לה, המשתמשים כיוצרים ואוצרים של אובייקטי למידה, מאגרי למידה מוסדיים וספריות דיגיטליות ככלים ללמידה, ועוד. המועד להגשת הצעות להרצאות, פוסטרים וסדנאות הוא עד ה-31 בינואר.   


Assessment of Learning in Higher Education


קול קורא להגשת הצעות לפרקים באנתולוגיה "הערכת למידה בהשכלה הגבוהה". ניתן להגיש הצעות לפרקים (מקסימום 2,000 מילים) עד ה-16 בפברואר. המחברים שהצעותיהם יתקבלו לפרסום יוזמנו לסימפוזיום שיערך באיגינה, יוון, בין ה-31 למאי וה-4 ביוני 2015. 


Call for Papers: Online Learning Performance and Behaviour


קול קורא להגשת מאמרים לגיליון מיוחד של IRRODL שיעסוק בנושאים פדגוגיים, פרקטיים, תיאורטיים וטכניים הקשורים להתנהגות למידה מקוונת ולהערכת תוצאות הלמידה. ניתן להגיש מאמרים עד ה-6 בינואר, 2015.  

מיט"ל בפייסבוק

מיט"ל בטוויטר

מיט"ל בYouTube

 

מידעניות מיט"ל - איקה וייס והדס שמע

לשליחת דוא"ל

חיפוש מתקדם
הצעת פריט חדש
הרשמה לעלון הסרה מרשימת התפוצה יצירת קשר שלח לחבר
טל':03-6460555 | פקס:03-6460557 | בניין הנדסת תוכנה, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, תל אביב 69978 ת.ד. 39513 | meital@mail.iucc.ac.il
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט