שיתופון: מערכת לניהול פעילויות שיתופיות מתוקשבות מובנות

פרויקט במסגרת קול קורא 2 לקידום יישומי טכנולוגיות למידה

 

מיקי רונן, דן כהן-וקס, נוהר רז-פוגל

צוות פיתוח: לירון שלו, חגי הורוביץ, חגי ראובני

המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה, מכון טכנולוגי חולון

 

אחד היתרונות הייחודיים המיוחסים לשילוב תקשוב בהוראה הוא האפשרות לנהל למידה שיתופית בכל זמן ומקום. מימוש פוטנציאל זה תלוי במידה מכרעת בכלים העומדים לרשות המורים. פעילויות לימודיות שיתופיות יושמו בהצלחה בכל מסגרות הלימוד וההדרכה לפני עידן התקשוב. פעילויות אלה אינן רק דיונים פתוחים, אלא מבוססות על אסטרטגיות מובנות (תרחישים - Scripts), הכוללות שלבי הפעלה מוגדרים שבהם מבצעים המשתתפים משימות הקשורות זו בזו במגוון אופנים. בלמידה מתוקשבת התרחיש הפדגוגי עצמו אמור להיות מוטמע בסביבת העבודה (Dillenbourg, 2002). הכלים הגנריים העומדים כיום לרשות המרצים (קבוצות דיון, צ'אט דוא"ל, וויקי) מיועדים לניהול תקשורת חופשית, אישית או קבוצתית או לעריכה משותפת של מסמכים אך אינם מספקים תמיכה יעילה למימוש פעילויות מובנות. הסטנדרטים הראשונים לאפיון מערכות ניהול הלמידה (LMS) התייחסו רק לארגון וניהול התכנים. הסטנדרטים האירופיים החדשים (LD- IMS) כבר כוללים התייחסות לעיצוב הלמידה (Learning Design) ולהגדרת רצף הלמידה והפעולות שעל לומדים לבצע כדי להשלימו Hummel et .al, 2004)). דוגמה ליישום סטנדרטים אלה היא LAMS Dalziel, 2003)). המגבלות של הסטנדרטים והמערכות הקיימות והאתגרים בהקשר לתמיכה בפעילויות שיתופיות מורכבות נדונו בהרחבה בדו"ח המסכם של מיזם קלידוסקופ בנושא Hoeksema, 2004)). אתגרים אלה מתייחסים לצורך לייצוג קבוצות, תפקידים ותוצרים, לקיים בקרה דינאמית של זרימת מידע ולתמיכה במגוון אופני אינטראקציה בין המשתתפים.

בפרויקט זה פותחה גישה חדשה שמטרתה להתמודד עם אתגרים אלה במטרה לספק מערכת ייעודית שתסייע למורים בכל תחומי התוכן לנצל ביתר יעילות את הפוטנציאל שמציע התקשוב למימוש מגוון אסטרטגיות הפעלה שיתופית מובנית (Ronen et. al., 2006).

פרויקט שיתופון נועד להציע מענה לצרכים הייחודיים של הוראה מבוססת רשת, שאינם נתמכים במערכות LMS קיימות, ולאפשר למורים מימוש קל ונוח של פעילויות שיתופיות רב-שלביות מורכבות. שיתופון מאפשר:

שימוש בתבניות פעילות מוכנות (מדגם):

§         בניית מאגר משותף (פשוט, ממוין, גלוי, נסתר)

§         בחירה, מיון, דרוג, והערכת פריטים (במאגר שנבנה על ידי הסטודנטים או המרצה)

§         בעד ונגד מנומק (פשוט, ממוין, גלוי, נסתר)

§         הערכת עמיתים והערכה עצמית (לתהליכים של עבודה בצוותים)

§         הערכת תוצרי עמיתים (לתוצרים אלקטרוניים ולא אלקטרוניים)

§         תחרות

§         בניית תוצר אלקטרוני משותף (באמצעות סביבה הדומה ל-וויקי)

§         פעילויות בתת-קבוצות ותפקידים (כגון: ג'יגסו)

§         שאלונים ומחוונים

כל תבנית ניתנת להתאמה לצרכים הייחודיים של הפעילות על ידי הגדרת המאפיינים הספציפיים של מרכיביה.

יצירת תבנית חדשה

לרשות המורה עומד מחולל המאפשר יצירת תבנית חדשה על ידי צירוף מגוון מרכיבי יסוד מסוגים שונים (תצוגה, קלט, אינטראקציה ותקשורת) וקביעת תכונותיהם כגון אורך הטקסט, אוצר מילים הכרחי, גודל וסוגי קבצים, שיוך פעולה למשתתפים וכד'.

איור 1: מנשק עורך – דוגמה לתפריט הפעילויות שאותן מנהל מורה

הגדרות חברתיות ושימוש חוזר בפעילויות

מורה יכול לעשות שימוש חוזר בפעילויות באותו קורס או בקורסים אחרים על ידי שכפול הפעילות וקישורה לקבוצה אחרת.  ההגדרות החברתיות (מבנה הקבוצות והתפקידים – אם ישנם) הן חלק בלתי נפרד מאפיון הפעילות והן "תעבורנה" לקבוצה החדשה ללא קשר לאכלוסה.

רישום משתתפים וחלוקה לקבוצות ותפקידים

רישום הלומדים בשיתופון יכול להתבצע על ידי המורה או ברישום עצמי.

פעילות בשיתופון יכולה להתנהל בתת-קבוצות באותו קורס בגוון אופנים, כפעילויות משותפות לכמה קבוצות (כתות) באותו מוסד או כפעילויות משותפות לקבוצות במוסדות שונים.

החלוקה לקבוצות ותפקידים יכולה להיות ידנית (על ידי המורה), אוטומטית (לפי מאפיינים שאותם מגדיר המורה כגון גודל מינימאלי ומקסימאלי של הקבוצה) או ברישום עצמי של המשתתפים לקבוצה/תפקיד לפי בחירתם.

איור 2: מנשק עורך – דוגמה לעריכת פעילות  

איור 3: מנשק עורך – דוגמה למנשק תלמיד בפעילות  

שיתוף פדגוגיה בין מרצים

עורך יכול לעיין בפעילויות שיושמו על ידי מרצים בכל המוסדות, לאמץ לשימוש דוגמה רלבנטית, לשנותה ולהתאימה לצרכיו ולהשתמש בה עם תלמידיו.

ניסוי והערכה מעצבת

פעילויות שיתופון נוסו ב-30 קורסים לתואר ראשון ושני ב-5 אוניברסיטאות ו-3 מכללות: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטה עברית י-ם, מכון ויצמן, מכון טכנולוגי חולון, מכללת אחווה ומכללת אורנים (כ-2000 סטודנטים) בתחומי תוכן מגוונים: חינוך, מדעים, מקצועות הבריאות, מדעי הרוח, מדעי מערכות מידע, עיצוב ואמנות.

ממצאי הניסוי משמשים להמשך פיתוח ושכלול המערכת ולגיבוש תבניות פעילות חדשות.

 

מקורות

Dalziel, J. (2003). Implementing Learning Design: The Learning Activity Management System (LAMS) In Crisp G., Thiele, D., Scholten, I., Barker, S., & Baron, J. (Eds.) Proceedings of the 20th Annual Conference of the Australasian Society for Computers in Learning (pp. 593-596).

Dillenbourg, P. (2002). Over-scripting CSCL: The risks of blending collaborative learning with instructional design. In P. A. Kirschner (Ed.), Three worlds of CSCL: Can we support CSCL? (pp. 61-91). Heerlen: Open University of the Netherlands.

Hoeksema, K. (2004). Examples of existing standards to describe CSCL scripts. Kaleidoscope: concepts and methods for exploring the future of learning with digital technologies, D23.2.1.

Hummel, H., Manderveld, J., Tattersall, C., & Koper, R. (2004). Educational modeling language and learning design: new opportunities for instructional reusability and personalized learning. International Journal on Learning Technology, 1 (1), 111-126.

Ronen, M., Kohen-Vacs, D., & Raz-Fogel, N. (2006). Adopt & Adapt: Structuring, Sharing and Reusing Asynchronous Collaborative Pedagogy. In S. Barab, K. Hay, & D. Hickey (Eds.). Making A Difference: 7th International Conference of the Learning Sciences. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, 599-605.

שיתופון: www.mycels.net