פסיכולוגיה של השואה - קורס משולב טכנולוגיות

פרויקט במסגרת קול קורא 2 לקידום יישומי טכנולוגיות למידה

 

דן בר-און

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 אלון לזר, רות בייט-מרום, סוניה רוקס, אתי גודר ומאירה פריבמן

האוניברסיטה הפתוחה

 

מטרות הקורס

1.      דיון בגורמים ובתהליכים הפסיכולוגים שבהם התנסו המחוללים, העומדים מן הצד, המצילים, הקורבנות והניצולים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, במהלכה ואחריה.

2.      בחינת סוגיות אלו באמצעות מחקרים ותיאוריות שמקורן בפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה הקלינית.

3.      לנצל טכנולוגיות הוראה שונות כדי

(א) לאפשר למספר גדול של סטודנטים ללמוד נושא מפיו של חוקר מרכזי בתחום;

(ב) לקרב את מושאי הקורס (ארבע הקבוצות השונות) ללומדים באמצעות הכללת סרטים דוקומנטאריים וראיונות;

(ג) לתת במה לסטודנטים לבטא את עצמם בנושאי לימוד שמעוררים באופן טבעי רגשות קשים.

4.      להגיש לסטודנטים קורס שחומרי הלימוד ואסטרטגיות הלמידה שבו מגוונים (blended learning) ומאפשרים לסטודנטים בעלי סגנונות למידה שונים למצוא את דרכי הלמידה המתאימות להם ובקצב שלהם.

חומרי הלימוד

§        26 הרצאות מוקלטות של פרופ' דן בר-און, חוקר בכיר בתחום הפסיכולוגיה של השואה. שילוב מצגות, סרטים וראיונות במסגרת ההרצאות הללו. הרצאות מוקלטות אלו נשלחו לסטודנטים על גבי CD והושמו גם באתר הקורס. בכך ענינו למטרות 3א ו- 3ב.

§        מקראה הכוללת מאמרים ופרקים מספרים המציגים נקודות מבט שונות (היסטוריות, תרבותיות ובעיקר פסיכולוגיות) על הנושאים הנידונים בקורס.

§        מדריך למידה שמשמש כמפת דרכים בלימוד הקורס: מקשר בין חומרי הקורס השונים, ממלא חללים חסרים ונותן הנחיות ברורות על שלבי הלמידה.

תהליכי ההוראה

בקורס משולבים תהליכי הוראה ולמידה מגוונים: לימוד עצמי מחומרי הקורס (ההרצאות המוקלטות, מדריך הלמידה והמקראה), מפגשי הנחייה באוניברסיטה הפתוחה והרצאות שבועיות באוניברסיטת הנגב, ואינטראקציה וירטואלית באתר קורס בקבוצות דיון.

הערכה

לאחר סמסטר הוראה באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטה הפתוחה הועבר שאלון הערכה: חלקו הראשון כלל שאלות רב ברירה וחלקו השני אפשר לסטודנטים לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם לגבי הקורס. 105 סטודנטים השיבו על השאלון.

תוצאות השאלון מלמדות על סוגיות שונות הכרוכות בשילוב טכנולוגיות בהוראה.

מקצת מהתוצאות: מחצית מהסטודנטים ציינו שהיו מעדיפים לשמוע את המרצה פנים אל הפנים ומחציתם העדיפו את ההרצאה המוקלטת מפי אותו מרצה (שמאפשרת להם גמישות בזמן ובמקום). רק מיעוט היו מעדיפים את ההרצאה כתובה. השילוב של חומרי הוראה, טכנולוגיות ותהליכי הוראה מגוונים (בהתאם למטרה 4) הוערך מאד והאינטגרציה של כל אלו נשפטה באופן חיובי ביותר.

ניתוח התוכן של ההתבטאויות הפתוחות הצביע כי: הקורס הוערך כקורס החשוב והמשמעותי ביותר שנלמד במהלך התואר הראשון. ההרצאות המוקלטות, הראיונות והסרטים העצימו את התחושה של מעל ל- 50% מהסטודנטים שתפיסותיהם באשר למחוללי השואה ולעומדים מן הצד השתנו ביותר: מראייה חד מימדית וקיצונית (כפי שחונכו לה במערכות החינוך השונות) לראייה מורכבת שמכירה בכוחה של הסיטואציה כגורם מסביר של מי שהיו מעורבים בשואה; מראיית השואה כמקרה ייחודי, לראייתה כתופעה שיכולה לחזור על עצמה וכביטוי ייחודי למקרים נוספים של רצח עם. הקורס מעלה (כנראה בשל הסרטים והראיונות) לא מעט שאלות אישיות כמו מה הייתי אני עושה לו הייתי חי בתקופת השואה (האם הייתי מחולל, עומד מן הצד או מציל?) ועורר רגשות קשים: בעיקר חרדה (האם גם אני חשוף להשפעותיה של הסיטואציה?) וכעס (על כך שאני לפתע "מבין" את המחוללים ואת בניהם).

בהרצאה יידונו הממצאים המלאים, והלבטים שהתלוו לפיתוח הקורס, אופני הצגתו לסטודנטים ואופן ניהולו.