מודל חישובי להערכת עלות-תועלת ההוראה המקוונת

ענת כהן ורפי נחמיאס

בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

 

שילוב האינטרנט בהוראה האקדמית כרוך בהשקעות לא מבוטלות הן מצד האוניברסיטאות והן מצד אנשי הסגל, ופעמים רבות מתעוררות שאלות בדבר התמורה המתקבלת מהשקעות אלו (Twigg, 2003; Curtain, 2002; Moonen, 2001).

עבודת המחקר המתוארת במסמך זה עוסקת בפיתוח, תיקוף ויישום של מודל עלות-תועלת כמותי (A Quantitative Cost-Effectiveness Model) לצורך הערכת אפקטיביות ההוראה המקוונת בקורסים אקדמיים ועלויותיה.

המודל שפותח נותן מענה לאוניברסיטאות מסורתיות המשלבות את האינטרנט להעצמת ההוראה המסורתית ולא רק במטרה להחליפה. המודל אינו מכוון לבחון את העלויות והתועלות של הלמידה משלבת אינטרנט בהשוואה להוראה פנים אל פנים, אלא מהווה מודל עלות-תועלת יחסי, שבו נמדדים רק אותם מרכיבים (עלויות/תועלות) השונים באופן ממשי בהוראה משלבת אינטרנט לעומת ההוראה פנים אל פנים. באמצעות המודל מתאפשרת בחינה של העלות והתועלת ה"נוספת" הנגזרת כתוצאה משילוב טכנולוגיות האינטרנט. המודל בר יישום ברמת קורס בודד, פקולטה וקמפוס בכל מוסד אקדמי המשלב את הרשת בהוראה. מקבלי החלטות האחראים על תכנון ויישום ההוראה האקדמית ברשת ומרצים המשתמשים ברשת להוראה האקדמית יכולים להשתמש בו ככלי חישובי לבחינת החזר ההשקעה.

מאפייני המודל

         א.         המודל מפותח לצורך הערכת העלויות והתועלות של הוראה משלבת אינטרנט (ולאו דווקא למידה מרחוק), ובכך נותן מענה למגמה הולכת ומתגברת באוניברסיטאות בארץ ובעולם.

         ב.         המודל מבסס את חישוב התועלת משילוב הרשת בלמידה על נתונים אמפיריים אודות שימוש הסטודנטים באתרי הקורסים, תוך שימוש בטכניקות של כריית נתוני רשת (Web-Mining).

          ג.          המודל מנתח גם את התועלות הפדגוגיות המתקבלות מן השימוש באינטרנט, וכך מתמודד עם האתגר של בחינת תועלות המתקבלות משיפור תהליכי הוראה-למידה ולא רק מן ההיבט הכלכלי.

         ד.         המודל מספק תיאור כמותי למרכיבי עלות-התועלת המרכזיים בהוראה משלבת אינטרנט בעבור סטודנטים, מרצים ואוניברסיטה.

         ה.         החישובים המתרגמים את מרכיבי עלות התועלת לערכים כמותיים הינם קלים לשימוש ומתבצעים כמעט אוטומטית.

תיאור המודל

המודל מורכב ממרכיבי עלויות ותועלות הנובעים משילוב האינטרנט בתהליכי הוראה/למידה בשישה ממדים, ומנגנון חישובי קל ליישום, המתרגם את העלויות והתועלות לערכים כמותיים בהתייחס לסטודנטים, מרצים ומקבלי החלטות באוניברסיטה (Cohen & Nachmias, 2006).

במודל שני ממדי עלויות וארבעה ממדים של תועלות. בממדי העלויות נכללים מרכיבים הקשורים בתשתיות טכנולוגיות (חומרה ותוכנה) ובתשתיות התפעוליות (הטמעה, תמיכה), ומרכיבים הקשורים בפיתוח הקורס, בהכנתו ובהוראתו (סה"כ 23 מרכיבים). ממדי התועלות מתמקדים בייעול תהליכי ההוראה והלמידה, באיכות ההוראה באמצעות העשרת סביבת הלמידה, בהיבט הרגשי ובניהול ידע (סה"כ 44 מרכיבים).

ממדי המודל הוגדרו על בסיס הספרות המקצועית והמחקרית בתחומים של הוראה ולמידה בסביבות טכנולוגיות (Bonk & Graham, 2006; Nachmias, 2002), עלות-תועלת הלמידה המקוונת באוניברסיטאות וירטואליות או פתוחות (Bartolic-Zlomislic & Bates, 1999 Rumble, 2001) ואוניברסיטאות מסורתיות (Moonen, 2003; Curtain, 2002).

המנגנון החישובי הוא אוסף הפונקציות החישוביות שפותחו בעבור כל אחד ממרכיבי המודל. פונקציות אלו מאפשרות לחשב כל מרכיב ביחס לבעלי העניין העיקריים המעורבים בתהליך שילוב האינטרנט בהוראה: מקבלי החלטות, מרצים וסטודנטים. פיתוח הפונקציות החישוביות התבסס על נתונים אמפיריים שמופקים מרישומי המחשב המתעדים אוטומטית את מידת השימוש באתר.

המודל תוקף על ידי מספר מומחים בתחום. באמצעות ראיונות ושאלונים נבדקה מידת הסכמתם עם מרכיבי המודל והפונקציות שלהם. בימים אלו מבוצע ניתוח עלות-תועלת על מספר קורסים שפותחו במסגרת הקול קורא השני של ות"ת, ונבחנת מידת ההסכמה של המרצים המלמדים בקורסים אלה עם המודל ועם היישום שלו בקורס שלהם.

בהרצאה יתואר המודל ויישומו בקורסים שפותחו במסגרת הקול קורא השני של ות"ת.

 

מקורות

Bartolic-Zlomislic, S., Bates, A.W., (1999). Assessing the costs and benefits of telelearning: a case study from the University of British Columbia. [On-line].   Available at: http://research.cstudies.ubc.ca

Bonk, C. J., & Graham, C. R. (Eds.). (2006). The handbook of blended learning: Global perspectives, local designs. San Francisco, CA: Pfeiffer Publishing.

Cohen, A., Nachmias, R. (2006). A Quantitative Cost Effectiveness Model for Web-Supported Academic Instruction. Internet and Higher Education, 9 (2), 81-90.

Curtain, R. (2002). Online delivery in the vocational education and training sector: Improving cost effectiveness. Australian National Training Authority, NCVER, Australia. Available at:  http://www.flexiblelearning.net.au/productsandservices/flexibilityonlinelearning.htm  

Moonen, J.C.M.M. (2003). Simplified return-on-investment. Interactive learning environments, 11(2), 147-165.

Nachmias, R., (2002). A research framework for the study of a campus-wide Web-based academic instruction project. Internet and Higher Education, 5, 213–229.

Rumble, G., (2001). The Costs and Costing of Networked Learning, Journal of Asynchronous Learning Network, 5(2), 75-96.

Twigg, C. (2003). Improving learning and reducing costs: new models for online learning. The Pew program in course redesign, The center for academic transformation at rensselaer polytechnic institute [On-line].

Available at: http://www.educause.edu/ir/library/pdf/erm0352.pdf