מבוא לקרטוגרפיה ועיבוד מידע מכ"מי:
מידע מערכת גיאוגרפי (ממ"ג)

פרויקט במסגרת קול קורא 2 לקידום יישומי טכנולוגיות למידה

 

טל סבוראי, שגיא כהן, יצחק בננסון ואודי אור

המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון

 והחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם אוניברסיטת  תל אביב

 

מבוא

קורסים במערכות מידע גיאוגרפיות (ממ"ג) דורשים תרגול מעשי ואימון רב מול מערכת ממוחשבת אותם המתכונת הרגילה של הרצאה פרונטלית אינה יכולה לספק בגלל כמות רישיונות מוגבלת, זמן הסבר קצוב וקצב התקדמות שונה בין הסטודנטים. כתוצאה מכך קשה מאוד להרחיב את תחומי הלימוד ולשפר את המיומנויות הבסיסיות של הסטודנטים בממ"ג. באופן תיאורטי, למידה מרחוק באמצעות אינטרנט, המאפשרת ויסות שימוש ברישיונות ותרגול חוזר בקצב המתאים לסטודנט, היא פתרון אידיאלי, פשוט והגיוני לתכנית הלימודים בממ"ג (Castleford & Robinson, 1998; Carver et al., 2004). במסגרת קול קורא של ות"ת פותח באונ' בן-גוריון הקורס "מעבדה בשיטות ממ"ג" כקורס הוראה מתוקשבת. הקורס מלמד את הסטודנטים שימוש בממ"ג, מהכרת התוכנה ופעולות בסיסיות ועד תכנות מתקדם. במסגרת הקורס פותח גם בסיס נתונים מרכזי, המאפשר לסטודנטים לבצע את תרגילי החובה בקורס, תרגילים עצמיים ובחנים בזמנם הפנוי. במקביל פותח באוניברסיטת תל-אביב הקורס "מבוא לממ"ג". יחד שני הקורסים מהווים יחידת לימודים מוגדרת בממ"ג, המהווה חיסכון משמעותי והתייעלות לשני המוסדות.

שיטות

באמצעות תוכנת קמטזיה יוצרו 14 הרצאות באוניברסיטת בן-גוריון ו-18 הרצאות באוניברסיטה תל-אביב, 8 תרגילי חובה עצמיים על בסיס הנתונים באוניברסיטת בן-גוריון ו-8 באוניברסיטה תל-אביב, וכן 4 תרגילים אינטראקטיביים כבוחן עצמי. פותח בסיס נתונים גיאוגרפי, כולל נתוני רסטר ווקטור, באמצעות מיזוג נתונים מהקורסים הקיימים. המיומנות שנרכשה כוללת: הצגת מפות ופעולות ממ"ג בסיסיות; דיגיטציה, מיזוג בסיסי נתונים, תשאול, אזורי חיץ, ניתוח מבוסס מרחק, ניתוח רב שכבתי, יצירת הפלט וכלי פיתוח ממ"ג אינטרנטי.

תוצאות

פיתוח קורס המעבדה בשיטות ממ"ג הסתיים באוניברסיטת בן-גוריון בשנת תשס"ו, ובשנת תשס"ז הקורס הורץ כבר פעמיים. 1) בסמסטר א' כקורס "סטנדרטי" לסטודנטים באוניברסיטה (31 סטודנטים); 2) כקורס לעובדי מדינה במסגרת סדנא בין אזורית (23 סטודנטים). גם באוניברסיטת תל אביב הסתיים פיתוח הקורס וגם הורץ פעמיים לקבוצה של 33 סטודנטים בסמסטר ראשון ו-35 בסמסטר שני. יש שיתוף מלא בבסיס הנתונים בהרצאות, בתרגילים והסרטים. תגובות הסטודנטים היו נלהבות: 93% דיווח כי ירצו או ירצו מאוד להשתתף בקורס וירטואלי בעתיד; 100% טענו כי שילוב המדיה עזרה (20%) או עזרה מאד (80%) ללמידתם; 93% אמרו כי אפשרות הלמידה בקצב אישי היוותה עבורם יתרון; ואילו 100% טענו כי יחידות הלימוד עזרו (13%) או עזרו מאד (87%) להבנת התוכנה. החלק החלש יותר היה בעיות טכניות, בעיקר בתשתית, וכ-50% מהסטודנטים דיווחו כי נתקלו בבעיות טכניות.

מסקנות

השימוש בבנק נתונים מקוון ומוסכם קידם את השימוש בטכנולוגיות למידה מתקדמות תוך מתן אפשרות לקשור בין התכנים בקורסים שונים. בשל העלויות הגבוהות של מסדי נתונים ממ"גים והדמאות לוויין שיתוף הפעולה הבין מוסדי חסך כסף רב. פרויקט זה שיפר את תכנית הלימודים הדגמה ותרגול מרחוק: היכולת לעקוב אחרי הסרטים ולחזור אחר כל פקודה נמצאה כמאד יעילה בוודאי בהשוואה לזמן המוגבל העומד לרשות המתרגל בהוראה קונוונציונלית. באופן כללי זהו הישג לא טריויאלי שכן מחקרים מראים כי לא כל הקורסים הוירטואליים נקלטים היטב בלימוד מערכות מידע גיאוגרפיות (Garland & Noyes 2004 ;2000 Spellman).

 


מקורות

Carver, S. Evans, A. Kingston, R. (2004). Developing and testing an online tool for teaching GIS concepts applied to spatial decision-making. Journal of Geography in Higher Education 28, 425-438.

Castleford, J. & Robinson, G. (1998). Arena symposium - Evaluating IT-Based Resources for Supporting Learning and Teaching in Geography: some case studies. Journal of Geography in Higher Education 22, 375-381.

Garland, K. & Noyes, J. (2004). The effects of mandatory and optional use on students' ratings of a computer-based learning package. British Journal of Educational Technology 35, 263-273.

Spellman, G. (2000). Evaluation of CAL in higher education geography. Journal of Computer Assisted Learning 16, 72-82.