מבוא
השימוש בטכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה בארץ ובעולם תפס תאוצה, ובעשור האחרון הוא הולך ומתרחב עם התפתחות התשתיות במוסדות להשכלה גבוהה וכניסתם של מכשירים וטכנולוגיות המאפשרים למידה שוברת גבולות. טכנולוגיות למידה במערכת החינוך נחקרת רבות, בשל היקף ההטמעה והגמישות בשימוש באמצעי למידה חדשניים. לעומת זאת, ההשכלה הגבוהה נחשבת עדיין מבצר של שמרנות, אף שמתקיימים בה בישראל יוזמות של מחקר ופיתוח אשר עשויות לשמש מקור ללמידה עבור קובעי מדיניות, מרצים וכל המעורבים בתהליכי יישום ופיתוח למידה אקדמית מיטבית.
מטרה
מטרת הספר להציג את גוף הידע הנרחב שהצטבר בארץ במוסדות ההשכלה הגבוהה אודות טכנולוגיות למידה באקדמיה, בתחומי המחקר, ההוראה, הפיתוח וההטמעה, ולאפשר קבלת החלטות מבוססת עדויות. ספר זה מעניק הזדמנות לחוקרים, למרצים, לקובעי מדיניות ולמומחים להשמיע את קולם ולהציג מחקרים, פיתוחים ויישומים מיטביים אשר במוקד שלהם טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה. הספר ייכתב בשפה העברית על מנת להנגיש אותו לקהל המקומי.
קהל היעד
ספר זה פונה לקהל רחב, כולל חוקרים, מרצים, מפתחים וגופים הממונים על יישום שימוש בטכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה בישראל. הספר עשוי לעניין גם אנשים שתחום העניין שלהם הינו מערכת החינוך בישראל באופן כללי, כגון, אנשי משרד החינוך, חוקרים המתמקדים במערכת החינוך, מפתחים של טכנולוגיות למידה עבור בתי ספר וכדומה.
נושאים מומלצים
הספר המוצע מתמקד בהיבטים הקשורים לטכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה בישראל, בהם מדיניות התקשוב בהשכלה הגבוהה בארץ, לדוגמה, דמות הלומד בהשכלה הגבוהה במאה ה-21, אוריינות דיגיטלית של מרצים וסטודנטים, התפתחות טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה בישראל, מדיניות שילוב התקשוב בהשכלה הגבוהה בכלל, מדיניות שילוב התקשוב בהכשרת מורים, מרחבי למידה מותאמים ללמידה משולבת תקשוב, תוכניות לימוד ייחודיות, תקשורת מרצים סטודנטים במרחב הדיגיטלי, מדיניות שימוש באמצעים ניידים בכיתות הלימוד, שיתופי פעולה בין מוסדות בהוראה משלבת טכנולוגיה; סביבות טכנולוגיות ללמידה ולהוראה, לדוגמה, למידה משולבת מדיה (כגון סרטונים אינטראקטיביים), טכנולוגיות ללמידה שיתופית, שילוב מדיה חברתיים בלמידה, למידה ניידת – טכנולוגיות ניידות בלמידה, משחוק בלמידה מתוקשבת, טכנולוגיות מסייעות לבעלי צרכים מיוחדים, שילוב מציאות מדומה ורבודה בהוראה ובלמידה; למידה מקוונת, לדוגמה, למידה סינכרונית, למידה א-סינכרונית, קורסים רבי משתתפים (MOOC), קורסים משולבים (Blended), למידה מקוונת ברשתות חברתיות; ניהול הלמידה ושימוש בנתונים, לדוגמה, מערכות לניהול למידה LMS – ומה ניתן להפיק מהן, שימוש ב data mining ו- learning analytics להערכת תהליכי למידה מקוונים, הערכה מסכמת והערכה מעצבת בהוראה מקוונת והאפשרויות הטמונות בה; שילוב תקשוב בתחומי הדעת, לדוגמה, טכנולוגיות דיגיטליות מסייעות לסטודנטים עם מוגבלויות, שילוב טכנולוגיות למידה בתחומי דעת שונים ובלמידה רב-תחומית, שילוב תקשוב בראיה דיסציפלינארית, תקשוב והוראה רב-תחומית; בינלאומיות ורב תרבותיות בעידן הדיגיטלי, לדוגמה, למידה מתוקשבת ורב-תרבותיות, קורסים בין מוסדיים (בינלאומיים), סביבות למידה רב לאומיות, מרחבי למידה רב-שפתיים, מיזמים בינלאומיים.
הליך ההגשה
הנכם מוזמנים להגיש הצעה הכוללת 500-1,000 מילים בעברית + מילות מפתח. הצעות יש להגיש לקישור הבא:
לאחר קבלת ההצעה, תתבקשו להגיש פרק באורך 5,000-6,000 מילים (כולל רשימת מקורות).
ההצעות יעברו הערכה אנונימית, ויוחזרו לכותבים עם החלטה על קבלה או דחיה, ובמקרה של קבלה – ייכללו בהערכה הצעות לשיפור. כותבי הפרקים יתבקשו לשמש כמעריכים עבור מיזם זה.
תאריכים חשובים
הגשת הצעות 3.3.2019
הודעה על קבלת ההצעות: 1.4.2019
הגשת פרקים מלאים:14.6.2019
קבלת ההערכות: 12.7.2019
הגשת גרסה סופית של הפרק אחרי ההערכה: 6.9.19
הודעה על קבלה סופית של הפרק: 27.9.19
מועד פרסום משוער: סמסטר ראשון תש"פ
* כותבי הפרקים יוזמנו להציג את מחקריהם בכנס מיט"ל תש"פ, שיתקיים בקיץ 2020.
שאלות
ניתן לפנות בשאלות הבהרה לצוות העורכים, במייל meital@mail.iucc.ac.il
בברכה, צוות העורכים
ד"ר ענת כהן, אוניברסיטת תל אביב וראש צוות מחקר במיט"ל
פרופ' גלעד רביד, אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' רון בלונדר, מכון ויצמן למדע
ד"ר אלונה פורקוש ברוך, מכללת לוינסקי
ד"ר חגית מישר טל, מכון טכנולוגי חולון
ד"ר מירי שיינפלד, סמינר הקיבוצים
אלי שמואלי, מיט"ל